רוקנרול מאמה

10:56:00 AM

שלום קוראים יקרים. השבוע נעלמתי קצת אחרי שנפלתי קורבן לוירוס מציק במיוחד. עוד לפני שהספקתי להחלים, נפצע בעלי היקר במשחק כדורגל ועכשיו הוא מושבת. נראה לי כמו סימן להחליף מזוזות...

ובחזרה לעניינים, לפני שבוע, הייתי בהופעה אינטימית של היהודים בגולדסטאר זאפה, במופע שכולו האלבום הראשון והנפלא שלהם. לא ראיתי אותם קרוב לעשר שנים, ובעודי תוהה לעצמי אם גם הם התבגרו כמוני, הם עלו על הבמה, נראים בדיוק כמו שנראו בהופעה האחרונה שלהם שראיתי.

לא יכולתי להוריד את העיניים מהיהודיה אורית, שחוץ מהקול הקסום והמיוחד שלה, נראתה כל כך מדליקה. כמו האמא שהייתי רוצה להיות, ודימיינתי בעיני רוחי איך הם חיים להם חיים מלאי קסם ומוזיקה, בדירה בפלורנטין, מגדלים ילדים בלימוד עצמי בבית, על טהרת המוזיקה וספרי פילוסופיה.

אבל כנראה שלא רק אני התבגרתי. בין שיר לשיר סיפר היהודי אנקדוטות מחייהם אז וחייהם היום, וגם התנצל על ההפסקות הארוכות שהוא לוקח בין שיר לשיר, והסביר שהסיבה היא שלפני חודש הוא נקע את האצבע במשחק כדורסל של נבחרת ההורים בבית הספר של הבן שלו בהוד השרון. אז כנראה שגם הרוקרים הכי פרועים מתברגנים בסוף, ומשאירים את פנטזיית ההורות האלטרנטיבית הקולית למישהו אחר.

כהשראה, החלטתי לשדרג את בגדי ה"שבת עם הקטנה בבית של אבא ביבנה" למשהו קצת יותר רוקנרלי. לבושה בחולצה שאני מאוד אוהבת של דינה גלס מלפני כמה שנים, ג'ינס סקיני אפור מניו יורק, שרשרת love שנרכשה מהחנות האינטרנטית של רותם אגמון, עוד שרשרת ארוכה ואהובה שאני לא זוכרת מאיפה היא, וכמובן - פריט החובה של כל רוקר - נעלי אולסטאר. את התוצאה אתם מוזמנים לשפוט בעצמכם.