אין כמו יפו בלילות

8:14:00 AM

נסיבות משמחות של יומהולדת בדאבל לאחי הקטן ולבת המקסימה של זוגתו של אבי איחדו את השבט שלנו לארוחה חגיגית. בחירת מסעדה לשבט שלנו היא ענין לא פשוט: השבט מונה טבעונים, קרניבורים ושומרי כשרות. לכן, כדי למצוא מקום שיתאים לאפיון של כולנו, אנחנו מוכנים להשקיע ולשלם. 
הפעם בחר השבט, במסעדת קורדיליה של השף ניר צוק ביפו. מדובר במסעדה נחשבת, והמחיר - בהתאם. באופן טבעי, גם הציפיות שלנו היו בהתאם, אלא שכפי שהבנו בהמשך הערב - ציפיות יש רק בכרית, והחוויה הייתה, כמו שאמרו חכמנו קיציס ופרדימן במילה אחת: א-כ-ז-ב-ה (נוסטלגיה!). 

כמו שבטח כבר הרגשתם, הימים הפכו לחמים. ובעצם, גם הלילות ומזגן בכל מקום שמגיעים אליו הוא לא פחות מ- must. בגלל גודל השבט, קיבלנו חדר פרטי, ענין נפלא לכשעצמו, אלא שבשטח הזה, לא היה אפילו פתח מזגן אחד לרפואה, וכדי לנסות ולהביא לנו מעט קור "פינקו" אותנו במאוורר קטן שאמור היה להעביר אלינו מעט קור מהשכנים. 



ומה בהמשך? ובכן, את האוכל הזמנו בשעה 19:45. בשעה 21:30, עדיין לא קיבלנו את המנות העיקריות... כשהמלצרית שאלה אם הכל בסדר התלוננו על החום ועל כך שעדיין לא קיבלנו את האוכל ובתגובה היא שאלה: "אבל הייתה בעיה בשירות"? בהמשך, כשכבר הגיעו המנות, מסתבר שלפחות ביחס לחלק מהן, היה פער בין איך שהמלצרית תיארה את המנה, לבין מה שהגיע בפועל. דג שלפי תיאור המלצרית אמור היה להגיע ממולא באורז, הגיע, ללא המילוי. המלצר שנשאל על כך ענה "לא אמור להיות הרבה אורז, לכאורה המנה ממולאת באורז".... 


אוכל הוא עניין של טעם, ולטעמנו, האוכל לא הצדיק את המחיר. אבל אל דאגה חברים, כי השבט יצא מרוצה. יפו היפה הייתה נאה, והחברה הייתה נאה גם כן. בנוסף, הפיאסקו הקולינרי סיפק לנו חומרים קומיים לכל האירועים שיבואו אחריו. בסופו של דבר למרות הכל, יצאנו עייפים, רעבים, קצת יותר עניים אבל בכל זאת מרוצים.









הכי חשוב, שהגברת הקטנה הייתה מרוצה. 

השמלה של יעל אדמוני והיא עשויה מבד דקיק ונעים ונפלאה לקיץ הלוהט והדביק שלנו, הסנדלים של United nude והם נוחים לפחות כמו שהם יפים, התיק היה של אמא שלי והשרשרת הנפלאה נרכשה בחנות של פראו בלאו, והוצגה פה כבר יותר מפעם אחת ובין היתר בהפקה המיוחדת שצולמה לכבוד יומהולדת שנה לבלוג.

You Might Also Like

0 תגובות

טופס יצירת קשר