ביי ביי בואי

1:16:00 PM

השנה שנת 1996 יום שישי אחר הצהריים. אני יושבת בחדר של אפרת מעוז ושתינו עסוקות בנושא השיחה העיקרי באותם ימים: בנים (כאילו דא), כשלפתע צלילים שמימיים מילאו את האוויר מכיוון החדר של אחיה. הזמן עצר מלכת והמוזיקה הייתה הדבר היחידי שקיים. וכך באותו אחר הצהריים משמעותי, נשבתי גם אני 30 שנה אחרי שיצא לראשונה בלהיט הנפלא space oddity.

חולצה: שוגרדדי, נעליים: שופרא

וכך התחיל בינינו הרומן החד צדדי שבו גיליתי סאונד שאין דומה לו ואין שני לו. זה התחיל מאוסף שירים שמצאתי בקלטת (לקוראי הצעירים אסביר שמדובר במלבן בעל שני חורים וסרט ;-) ) של אבא שלי שבו גיליתי עוד שירים נפלאים כמו Ashes to ashes אבל הכל היה רק הקדמה ליום שבו גיליתי את אחת מיצירות המופת המוזיקליות הגדולות אי פעם: האלבום המופתי Ziggy stardust המספר את סיפורו של החייזר הידידותי הגיטריסט בעל יד הזהב השמאלית. אלבום שבו כל שיר נפלא כמו קודמו עד הסוף המפעים והבלתי נמנע בשיר "Rock N Roll suicide" - בתרגום חופשי "כוכב רוק מתאבד". 


חוץ מהיותו אמן פנומנלי בעל יכולות בימתיות מרשימות, בואי היה גם אייקון אופנה שאין שני לו וללא ספק אבי הגלאם רוק שנודע בחיבתו הרבה לבגדים מבריקים, צמודים ולפרוות. בכך הפך בואי לאחת ההשראות הגדולות עבורי לא רק בתור אמן מוזיקה אלא גם כהשראה אופנתית.


ג'קט פרווה סינתטי: SQ1

מאז שנת 1996 הפסקול של בואי ליווה אותי לאורך תחנות רבות בחיי: מההתמזמזויות הראשונות בתיכון לרקע צלילי קולו הסמי חושני (משהו במבטא הבריטי תמיד עובד) ועד חופשת הלידה עם ביתי הגדולה שבה השמעתי לה לא מעט את השיר הנפלא (והפחות מוכר) "Oh you pretty things" ובדגש על השורה: "Oh you pretty things don't you know you're driving your mamas and papas insane" (אם כי יש להניח שלא עייפות של הורים צעירים היא שעמדה מנגד עיניו כשכתב את השיר...). 


השבוע הזדכה בואי על הציוד באופן הכי לא רוקנרולי שיש והזכיר לנו שאחרי הכל, גם אנשים גדולים מהחיים הם בסופו של דבר רק אנשים.

הרכש החדש שלנו נהנה מפרווה סינתטית ומתוודע לדיסק Ziggy stardust.

רק בשורות טובות

You Might Also Like

0 תגובות

טופס יצירת קשר