לילה של יום מפרך

8:34:00 AM

הייתי שמחה לפגוש בגבר (כי רק גבר יכול לחשוב על כזה שם) שהמציא את המונח "חופשת לידה".  לא אכחיש - יש לא מעט קסם בתקופה, לראות את התינוק מתפתח ומשתנה מידי יום ולקבל חיוך ענק מאוזן לאוזן בכל פעם שמבטינו מצטלבים בהחלט מחמם את הלב אבל לאכול בזמנים שלא רעבים רק כי כרגע אפשר (ומי יודע מי יהיה אחר כך) ולהכין קפה ביד אחת תוך כדי נענוע בלתי פוסק של משקולת שכרגע שוקלת 7 קילו בניסיון להרגיע את כאבי הבטן של העולל הצרחן הם לא ההגדרה שלי לנופש. בינינו, אם כך נראה חופש כבר קל יותר לעבוד. אז אמנם לעבודה עדיין לא חזרתי אבל אחרי 3 חודשי "חופשה" החלטתי שהגיעה העת לביקור בעבודה - היכן שהקפה זורם בשפע (יש בבנין סניף של ארומה) והפסקת צהריים כשבאמת רעבים.
אני עובדת בחברת מנורה מבטחים פנסיה וגמל (המכתבים האלה שמקבלים ואף אחד לא יודע לקרוא אותם? זאת אני) שממוקמת בבורסה ברמת גן, אזור שופע בניינים גבוהים ופוטוגניים שעד כה טרם יצא לי לצלם. לכבוד הס.ד. עם גור הקטן שינסתי מותן ועדשה ויצאתי לצלם צילומי בזק בזמן השאול שהיה לי עד שגור פצח בקול ומאס ברביצה בעגלה.

עגילים: Darios, שמלה: סבינה






נעליים: שני בר

יש כאלה לא צריכים להמתין הרבה לארוחת צהריים. כי כמו בכל מקום עבודה, במערכת היחסים עם העולל, ברור לגמרי מי כאן הבוס. 


 זהו שבעתי. 

ועכשיו הגיע הזמן להתבונן באומנות רחוב

או שלא


תודה ללילו על התמונות, החברה ועל נוכחותה המקשטת. 


רוצים לקרוא מה היה ללילו לספר על התמונות האלו? הדרך אליה מתחילה כאן


שבוע נפלא לכולם.

You Might Also Like

0 תגובות

טופס יצירת קשר