בשנת 2012 אחרי 8 שנים בתל אביב, שלוש דירות מעופשות במחיר מפורז, חתונה אחת, שמונה חודשי הריון ואינספור דו"חות חניה עזבתי את תל אביב לטובת חיי משפחה פרובינציאליים בהרצליה. בתור אמא עם מעט מאוד זמן פנוי גיחותיי לתל אביב מתרחשות בעיקר בימי חופש מתוכננים היטב, ובמילה אחת: תיירת

שלי גרוס הלוא היא המלבישה כתבה שאם נגזר עליך להראות כמו תיירת השתדלי להראות כמו תיירת פריזאית כי אין דבר נורא יותר מלהראות כמו תיירת אמריקאית. אז איך תדעי שלא ליפול למלכודת התיירת האמריקאית? או. טוב ששאלת.

שמלת פסים: אילי גורן; צמיד: נוריתמי Noritamy



תיירת אמריקאית תזמין ערימת פנקייק בסגנון All you can eat עם סירופ  מייפל בצד. הפריזאית תזמין פנקייק מיני עשוי מבריוש עם נגיעות של קרם פטיסרי. גם פתיתי שוקולד לבן עובד.


בזמן שהאמריקאית תזמין קפו'צינו עתיר בסוכר תשתה הפריזאית קפה אולה נקי.



בזמן שהאמריקאית תעוט על חנויות הכל-בו, תתור הפריזאית אחר הבוטיקים. איך תדעי בוטיק אמיתי מה הוא? לפי מבחן תא המדידה. אם התא מרווח, מקושט ועם כורסה לפניך בוטיק אמיתי. אם הגעת לתא קטן, צפוף ונטול מקום ישיבה דעי שלפניך מתחזה.


אני, טלי ושמלה חולקות יחדיו את תא המדידה בבוטיק "בנקר" בתל אביב.

האמריקאית תצטלם ליד המזרקה. הפריזאית תתפס במקרה בעדשת המצלמה על רקע יצירת אמנות של יעקב אגם.
שמלת פסים: אילי גורן; נעליים: Ladila

שרשרת: Zura

האמריקאית תאסוף היטב את שיערה בקוקו גולגול מתוח היטב ועם ספריי דבק שחלילה לא תברח שערה ממקומה. פריזאית אמיתית אינה חוששת מקצת רוח מבדרת ושיער סתור.


בעוד שהאמריקאית תסתובב ברחבי העיר עוטה מכנסי ג'ינס במקרה הטוב או דגמ"ח במקרה המחריד, הפריזאית לא תוותר על פליסה.
חצאית פליסה: Zara

אורבואר (עם ר' שקטה) חברות וסופשבוע נפלא.